הרישום הפלילי המשטרתי מהווה מאגר מידע עצום בגודלו, בו מתועדת כל מעורבות של אזרח באירוע פלילי. הרישום מתבצע עפ"י כללים ברורים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 ובתקנות שהותקנו על פיו.

רישום פלילי מביא לפגיעה חמורה בשמו הטוב של אדם, לפגיעה בדימוי העצמי ולעיתים קרובות בהגבלה חמורה על עתידו ועל האפשרויות הפתוחות בפניו לתעסוקה במקצועות שונים. מאחר ומשך חייו של רישום פלילי הנו שנים רבות, המדובר בפגיעה מתמשכת וקשה. מטבע הדברים אזרחים נורמטיביים לחלוטין נפגעים במידה רבה יותר, מאזרחים שאינם נורמטיביים.

אחת הבעיות השכיחות הנה רישומים פליליים של תיקים סגורים, במקרים שהמשטרה ניהלה חקירה ולאחר מכן החליטה שלא להעמיד לדין. במקרים יותר קיצוניים, אדם נחקר באזהרה, רק במטרה לשמור על זכויותיו באותה החקירה בלבד (בד"כ מדובר בתלונה שקרית) ולאחר מכן, נרשם אותו אירוע לחובתו, כתיק פלילי "סגור" ברישום המשטרתי.

הנה כי כן, הבעייתיות המשפטית הנה כי עומד כנגד אזרח רישום פלילי, אשר מהותו מעולם לא התבררה בבית משפט וגם לעולם לא תתברר!

בעיה נוספת היא תקופת הרישום הממושכת של הרשעות בדין, אשר במקרים רבים (גם לאחר התיקון לחוק), הנה ארוכה מידי ומהווה מגבלה קשה מידי על האדם שהורשע בדין וכן פוגעת באפשרותו לפרנס בכבוד את ביתו ובני משפחתו.

החוק מתווה כללים שונים להתמודדות עם כל סוג של רישום פלילי. עו"ד דוד מועלם הנו בעל ניסיון רב בתחום זה וזכה להצלחות רבות במהלך השנים.

עו"ד דוד מועלם טוען שלצד כללים פרוצדורליים נוקשים, בקשות לחנינה ובקשות למחיקת רישום פלילי, מאפשרות ובהכרח גם מצריכות במהותן, מחשבה יצירתיות רבה ופתיחות מחשבתית. סוף מעשה במחשבה תחילה.

היעדר מגבלה משפטית על הנסיבות המהוות בסיס לבקשה, הופכת את תפקידו של עורך הדין הפלילי, מורכב ומעניין עד מאוד. הנסיבות משתנות מאדם לאדם וממקרה למקרה והן תמיד מגוונות ורבות. כמותן, האפשרויות הרבות העומדות בפני עורך הדין הפלילי, המייצג את מרשו. לשון אחרת, "אין חקר לתבונת סניגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא לפניו" (השופט יצחק אולשן בע"פ 35/50 מלכה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד 429, בע' 433).

לימוד יסודי של נסיבות המקרה והיכרות מעמיקה של הלקוח, הנם תנאי ראשוני להצלחתה של בקשה למחיקת רישום פלילי ובקשה לחנינה.