יותר מ 25 שנים אינטנסיביות של עיסוק בעריכת דין בתחום הפלילי ובכל זאת, כל פעם אני מופתע מחדש. בכל פעם שאותו אסימון נופל, הקול המוכר והמנוכר של נקישת המתכת, מזכיר לי את ההתעלמות וההתכחשות למעגל השוטה. בהתבוננות לאחור, כמעט כל האנשים שייצגתי, חוו פגיעה פלילית בעברם. במילים אחרות, כמעט כל עבריין התחיל את דרכו בתור קרבן של עבריין אחר.
סיפורים עצובים ראיתי אין ספור. נאשם שהכה את בתו מכיוון שאיחרה לחזור מבילוי של יום שישי, סיפר לי (בטבעיות) על מכות רצח, על בסיס יומיומי, שהיו חוטפים הוא וכל בני משפחתו מאביו. אם רחמנייה של נאשם שהכה את אשתו, סיפרה לי על האלימות האיומה שחוותה, משך שנים רבות מבעלה, עד שאזרה אומץ לקום ולעזוב את הבית. עבריין מרמה מתוחכם, שעבר פגיעה מינית בשירות צבאי. גבר יפה תואר ומשכיל, אשר עולם הילדות שלו חרב עליו ביום בו היה לקורבן של עבירות מין קשות, איבד את עולמו ואחרי שנים רבות, ביצע עבירות חמורות ביותר, כאשר חוה מצב דחק אשר הקים לתחייה את הטראומה. הוא בכלל לא חשב לספר לי (הסניגור שלו) על העניין הזה, חשב שזה בכלל לא רלוונטי, אני גיליתי את העניין באופן לגמרי מקרי כשעיינתי בניירות רפואיים שלו.
הסיבות ברורות, כתובות על הקיר. כל ילד יודע את התשובה. יחד עם זאת, נטיית הלב שלנו היא להכחיש ולהדחיק. קשה להאמין כיצד אנשים מלאי כוונות טובות, מפרנסים את אותו מעגל שוטה, טועים פעם אחר פעם, יום יום, שעה שעה, לפעמים במשך שנים רבות, לפעמים על פני חיים שלמים. כמה נכון ככה עצוב, רובם המכריע של אלה שירשו מהוריהם את המעגל השוטה, יורישו אותו לילדיהם. מעגל שוטה לדורות.
ישנם דרכים רבות לנצח את המעגל השוטה. ראיתי הצלחות רבות של אנשים אשר נרתמו למען עצמם ולמען בני משפחתם. אימון להתנהגות אחרת מזו שנלמדה על ידם בבית, טיפול פסיכולוגי, התמודדות עם תחושת האשמה (אשר משום מה מונחת כאבן ריחיים על צווארו של כמעט כל קרבן), שיחות קבוצתיות שבצדק יצא להן שם של מחזקות ומעצימות, הם חלק מן הדרכים להתמודד. ראיתי אנשים רגילים, משיגים הישגים בלתי רגילים.
בתי המשפט נוטים "לתגמל" את הנאשמים אשר משכילים לנצל את ההליך המשפטי לטובת התפתחות אישית וקידום, בכך שמקלים בעונשם, לפעמים במידה משמעותית, על מנת שלא להוריד את ההישג לטמיון למען עתיד הנאשם ובני משפחתו.
אותו נאשם שהזכרתי לעיל כ"גבר יפה תואר ומשכיל", עבר עבירות סמים ואלימות חמורות ביותר, אך בית המשפט הקל בעונשו במידה ניכרת, כך שלא ירצה עונש מאסר (אשר בתחילת ההליך נראה כהכרח המציאות) ובכך התאפשר לו להמשיך ולקיים את עסקו, ממנו מתפרנסים בני משפחתו וגם בני משפחותיהם של ארבעת עובדיו. אדם מופנם וחמור סבר, אני יכול לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שהוא חייך במהלך התקופה של שנה וחצי בהן ייצגתי אותו. ברגע של גילוי לב הוא אמר לי "שתדע לך עו"ד מועלם, לא רק שהרבה יותר טוב, אלא גם הרבה יותר קל להתמודד מאשר לקבור".
באחד משבילי החיים הכרתי את חברי עידוא ברוקנטל, אשר נמנה על חברי פורום "יוצאים לאור", לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. עידוא עשה מעשה ויצא לאור כנפגע תקיפה מינית, ויחד עם נפגעים אחרים, עושים עבודת קודש לתמוך בעצמם, באמצעות יצירת מעגלי שיח חברתיים ופעילות חברתית משותפת לקבוצות של נפגעים ובכך לצאת מן המעגל הנורא. הם מוכיחים בנאמנות ובמסירות, יום אחרי יום, שאפשר להתגבר על הפגיעה. אפשר לקיים חיים נורמליים על אף הפגיעה הקשה.
סוף מעשה במחשבה תחילה. טוב לעשות מעשה מאשר להזניח. אל תישארו לבדכם עם הפגיעה.
